<h1>סמ"ק מצוריך סימן קצ"ב</h1>
<h2>דף ח.</h2>
ובדק [בערב יום טוב] בקינה של תרנגולת ולא מצא בה ביצה ולמחר השכים ומצא בה ביצה אם יש תרנגול עד ס' בתים מותר דחיישינן שמא לא בדק יפהא) ואם ספנא מארעא אסורהב). א) ומהאי טעמא התיר רבינו תם ליקח ביצים מן הגוים בליל יום טוב בב' יום טוב של גליות, עכ"ל ס"ק. [בין ביום טוב ראשון בין ביום טוב שני ובליל יום טוב ראשון של ראש השנה, עכ"ל תוס' (בכורות דף ח' ד"ה אימר)]. ב) ויש מפרשים דאפילו אין תרנגול בעיר כי לא בדק מאתמול דאפילו ספנא מארעא הרוב יולדות ביום ולידת לילה לא שכיחא משמע יולדת מתרנגול גם לא ילדה בלילה, עכ"ל.
<h2>דף כד:</h2>
השוחט ביום טוב ויש שם רוב צמר כל כך שאינו יכול לשחוט תולש הצמר ומניחו במקומו אבל בעוף לא ימרוט דהוה ליה גוזז דדרכו בכךא). א) ור"י מקורבי"ל היה מצריך להסיר הנוצה מבית השחיטה מערב יום טוב מן האוזות ששוחטין ביום טוב לס"ג.
<h2>דף כה.</h2>
השוחט ביום טוב ויש שם רוב צמר כל כך שאינו יכול לשחוט תולש הצמר ומניחו במקומו אבל בעוף לא ימרוט דהוה ליה גוזז דדרכו בכךא). א) ור"י מקורבי"ל היה מצריך להסיר הנוצה מבית השחיטה מערב יום טוב מן האוזות ששוחטין ביום טוב לס"ג.
<h2>דף כז.</h2>
ואין מפרישין חלה ביום טוב מעיסה שנילושה מערב יום טובא) אבל אם נילושה עיסה ביום טוב מפרישין, אך לא יאפנה אחרי שהיא טמאה עכשיו אם אין כהן קטן בעירב), ובפסח לא תקרא לה שם עד שתאפהג) ואם שכח וקרא שם תטיל לצונן. ואין אופין בפורני חדשה פירוש תנור גדול גזירה שמא תפחת, ויש אומרים כן בקדירות חדשות אך יש לחלק. א) ואם שכח ולא הפריש מערב יום טוב כיצד הוא עושה ביום טוב חוזר ולש ואופה ביום טוב שיעור חלה ומצרפן בכלי עם אותה שנילושה מערב יום טוב ומפריש, או אוכל והולך ביום טוב ומשייר קצת להפריש ממנה חלה במוצאי יום טוב ומשייר מפת אחד בשביל כולם כיון שהלישה היתה ביחד בכלי אחד, אבל במצות שכל אחת ואחת לישתה לבדה צריך שיור מכל אחת ואחת ומצרף כולם בכלי אחד לאחר יום טוב ומפריש מאחת על כולם ועל כל מה שנאכל, ומיהו נראה טוב שיפריש מכל אחת מחתיכות דלא מהניא צירוף כלי למה שנאכל כבר, ולפי זה אין צריך לצרף החתיכות בכלי אחד רק שיהא שיעור חלה בכל מצה ומצה כשהיתה שלימה, עכ"ל סמ"ק. ב) ומפרש בפרק אלו עוברין (דף מ"ו) כיצד יעשה יניחה עד הערב וישרוף אותה, עכ"ל ס"ג. ג) שאם מפריש ומברך עליה לשורפה אינו יכול שאין שורפין קדשים ביום טוב ולא לעכבה עד אחר יום טוב שבאה לידי חמץ אלא יפריש אותה בלא ברכה ויעשה עוגה קטנה ויאפה אותה עם שאר העוגות שיאכל ולאחר אפיה יצרף כולם כאחת בסל אחד או בקערה ונראה כאילו הם כאחת ולאחר אפיה יברך להפריש תרומה ויצניעה עד לאחר יום טוב כשהיא אפויה, לא היה יכול לאפותה ביום טוב לאחר שקרא עליה שם משום דהויא מלאכה שלא לצורך, הואיל ואינה נאכלת אבל קודם ברכה יכול לאפותה שעדיין היא ראויה לבעל הבית כשאר העיסה. אמנם בשאר ימים טובים שאין לחוש מחימוץ אם משהא לאחר יום טוב יברך עליה לאלתר, וביום טוב מפריש ומשהא אותו עד לאחר יום טוב ואחר כך שורפו, עכ"ל התוס' (ביצה דף ט' ד"ה גלגל).
